פסק-דין בתיק ת"א 4627-07

1.         התובע והנתבעים 1-2 התקשרו ביום 3/5/05 בהסכם להעברת מניות וזכויות התובע בנתבעת 3 לידי הנתבעים (להלן : "ההסכם"). בין הצדדים התגלעו מחלוקות שונות הנובעות מההסכם, מהמו"מ שקדם לו, או מהסכמות שנערכו בין הצדדים לאחר מכן. מחלוקות אלו הביאו להגשת התביעה והתביעה שכנגד.

2.         לטענת התובע הנתבעים התחייבו לשלם לו סך של 700,000 ש"ח בגין העברת המניות ואף התחייבו כי תוך שלושה חודשים מיום חתימת ההסכם ישחררו את התובע מכל ערבות או אחריות אישית לחובות והתחייבויות הנתבעת 3 ובכלל זה ערבותו האישית כלפי חב' ביכורי שדה דרום. מיד לאחר חתימת ההסכם הפקיד התובע את השיק שנמסר לו אך בהמשך התברר לו כי  הוטל על חשבונו עיקול בסך 270,000 ש"ח ע"י חברת ביכורי שדה דרום וזאת בגין חוב של הנתבעת 3.השיק בוטל ורק תשעה וחצי חודשים לאחר חתימת ההסכם בוטלה ערבותו האישית והוא קיבל לידיו שיק חליפי ע"ס 700,000 ש"ח. התובע עותר לחייב את הנתבעים בתשלום הפיצוי המוסכם בסך 100,000$ ואת הפרשי הריבית וההצמדה המגיעים לו בגין האיחור בתשלום.

עוד טוען התובע כי לאחר חתימת ההסכם סוכם בינו לבין הנתבעים כי הוא יסייע במו"מ מול חברת ביכורי שדה 2000 . טיפולו של התובע במו"מ צלח ואולם הוא לא קיבל את שכר הטירחה שהובטח לו, סך של 267,000 ש"ח.

3.         הנתבעים מכחישים את טענות התובע וטוענים כי הוא זה שביקש את ביטול השיק,מאחר וחשש כי אם יתפסו כספים במסגרת העיקול יקשה עליו להשיג את מחיקת החוב. עוד הם טוענים כי הוסכם בינם לבין התובע כי הוא יסייע בניהול המו"מ מול ביכורי שדה דרום וכי יהיה זכאי לשכ"ט בסך מחצית מן הסכום שיצליח להפחית. במסגרת ניהול המו"מ התובע הוא זה שהחליט על מועד החלפת הערבויות ומיד כאשר הודיע כי יש לעשות כן פעלו הנתבעת 1 ומנהלה בהתאם. זוהי הסיבה שהחלפת הערבויות נעשתה תשעה חודשים לאחר חתימת ההסכם ולא  כפי שנכתב בהסכם. הנתבעים טוענים כי שכ"ט של התובע עמד על 100,000 ש"ח וזה שולם לו במלואו במזומן.

4.         הנתבעים הגישו תביעה שכנגד ובה הם עותרים לחייב את התובע לשלם להם את הסך של 1,551,661 ש"ח. לטענתם התובע ניהל מו"מ שלא בתום לב והציג בפניהם מצג שווא על מצבו הרפואי, מצבה החשבונאי האמיתי של החברה, והסתיר הלוואות של קרובי משפחה לנתבעת 3. הלוואות אלו הביאו להערכת יתר של שווי החברה בסך של 307,409 ש"ח , שהוא סכום התביעה שהגישו אותן קרובות משפחה כנגד חליפתה של החברה. עוד הם טוענים כי התובע נמנע מלהחזיר לחברה שני כלי רכב שנטל מן החברה. הנתבעים עותרים לחייב את התובע הן בנזקים שנגרמו להם והן בתשלום הפיצוי המוסכם הנזכר בהסכם.

התובע  מכחיש את טענות הנתבעים.

התשלום בסך 700,000 ש"ח

5.         בהתאם להוראות סעיף 6 להסכם, התובע היה זכאי לקבל סך של 700,000 ש"ח בתמורה למניות. אין מחלוקת כי התובע קיבל לידיו שיק בסכום זה השיק בוטל ורק ביום 7/2/06 ניתן לו שיק חליפי. לטענת התובע כאשר נודע לו על העיקול הוא פנה למנהל הנתבעת 1 (מר ויקי בוקר) והבהיר לו כי במידה ויעוקל הסך של 270,000 ש"ח מחשבונו יהא על הנתבעת 1 להשיב לידיו סכום זה. בעקבות פניה זו החליט ויקי בוקר לבטל את השיק וסרב להפקיד בידיו שיק חליפי. רק לאחר תשעה חודשים ולאחר שבוטלה ערבותו האישית והוסר העיקול הועבר לו שיק חליפי (סעיפים 10-15 לתצהיר התובע).

6.         הנתבעים טוענים כי ביטול השיק נעשה ע"פ בקשתו המפורשת של התובע, מאחר והוא חשש כי פירעון הסכום יקשה עליו להשיג מחיקת החוב. התובע אכן ביקש שיק חליפי אך הנתבעים התנו זאת בקבלת השיק שבוטל ואכן כאשר העביר התובע לידי הנתבעת את השיק המקורי, מיד קיבל לידיו שיק חלופי(סעיפים 8-13 לתצהירו של ויקי בוקר).

7.         טענתם של הנתבעים עדיפה עלי וזאת מן הנימוקים הבאים:

א.         לא האמנתי לגרסתו של התובע כאילו השיק בוטל ע"י הנתבעת ללא ידיעתו ולעומת זאת אני מאמינה לעדותו של ויקי בוקר לפיה ביטול השיק נעשה לבקשת התובע.

ב.         לא הוצג בפני כל נימוק או מניע אשר יגרום לנתבעים לבטל את השיק על דעת עצמם.

ג.          התובע במשך אותם תשעה חודשים אינו פותח תיק הוצל"פ לגביית השיק ואינו פונה בדרישה או בתביעה לקבל לידיו את סכום השיק. שתיקה ומחדל זה מלמדים כי ביטול השיק היה על דעתו.

ד.         התובע התקשר בהסכם בע"פ עם הנתבעים בעניין החוב לביכורי שדה. עצם ההתקשרות בהסכם ובפרט הסכם בע"פ מלמדת כי לא הייתה כל מחלוקת לעניין התשלום של 700,000 ש"ח. אין זה הגיוני בעיני כי איש עסקים אשר הצד שמולו הפר הפרה יסודית של ההסכם , יציע לאותו אדם המשך התקשרות ולא יטרח להעלות את פרטי ההתקשרות החדשה על הכתב .

8.         לאור האמור אני דוחה את טענת התובע כאילו הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית וכתוצאה מכך את טענתו כי מגיע לו פיצוי מוסכם. משקבעתי כי התובע הוא זה שביקש את ביטול השיק אזי הוא אינו זכאי גם להפרשי הריבית וההצמדה שנתבעו על ידו.

שכר הטרחה בגין טיפולו של התובע

9.         בתצהירו טוען התובע כי הנתבעים ביקשו ממנו לסייע במו"מ מול חברת ביכורי שדה דרום (ולא כפי שציין בכתב התביעה ביכורי שדה (2000)). בין הצדדים הוסכם כי הוא יהיה זכאי לקבל 50% מכל סכום שיפסק או יתקבל לטובת הנתבעת 3. בעקבות המו"מ והליכי גישור שהתקיימו הוסכם ב31/10/06 כי ביכורי שדה דרום תעביר לנתבעת 3 סך של 456,000 ש"ח לסילוק הטענות ההדדיות שבין הצדדים.התובע מפנה בעניין זה להודעה על הסדר פשרה מיום 15/3/07שהוגשה לבית המשפט השלום בת"א לפיה 2 התביעות ידחו ללא צו להוצאות (נספח ח' לתצהיר). התובע טוען כי סבר שלנתבעת 3 מגיע סכום גבוהה מהסכום עליו הוסכם בגישור ועל כן פנה לויקי בוקר וסיכם איתו כי כל סכום שתקבל הנתבעת 2 מעבר לסך של 456,000 ש"ח יהיה כולו שייך לתובע. בהמשך לטענתו,בחודש נובמבר 2006, הוא הגיע להסכם עם מנכ"ל ביכורי שדה דרום לפיו זו תשלם לנתבעת 3 סך של 530,000 ש"ח . לאחר קיזוז יתרת זכות שהייתה לביכורי שדה אצל הנתבעת 3 בסך 270,000 ש"ח, תשלם ביכורי שדה לנתבעת את ההפרש, סך של 260,000 ש"ח. התובע טוען כי סכום זה שולם באמצעות תוספת של 13 אג' לקילו  תפוחי אדמה אשר שיווקה הנתבעת 1 לביכורי שדה. באמצעות שיווק 2000 טון בדרך זו שילמה ביכורי שדה דרום את הסך של 260,000 ש"ח (סעיפים 24-31 לתצהירו).

10.        הנתבעים אינם מכחישים כי התחייבו לשלם לתובע 50% מכל סכום שייסך לנתבעת 3, אלא שלטענתם הסכום אותו היה על הנתבעת 3 לשלם לבסוף לביכורי שדה דרום עמד על 270,000 ש"ח מסכום זה יש לנכות 70,000 ש"ח הוצאות משפטיות ועל כן הגיע לתובע סך של 100,000 ש"ח בלבד (סעיף 62 לכתב התביעה). ויקי בוקר העיד כי ביכורי שדה דרום תבעה את הנתבעת 3 בסכום של 270,000 ש"ח ואילו הנתבעת 3 תבעה מביכורי שדה דרום סך של 1.3 מיליון ש"ח. בסופו של הליך הגישור 2 התביעות נדחו. הנתבעים טוענים כי מהסכום שנחסך לנתבעת 3, סכום התביעה כנגדה בסך 270,000 ש"ח יש לקזז הוצאות משפטיות בסך 70,000 ש"ח ומחצית מסכום זה, זהו סכום  שכר הטרחה של התובע (סעיף 30-34 לתצהיר ויקי בוקר).

11.        התובע מפנה בתצהירו ובסיכומיו לחשבוניות שיווק של התובעת 1 מהם עולה לטענתו כי ממועד ישיבת הגישור האחרונה, 31/10/06 ועד למועד בו הוגשה ההודעה לבית המשפט על מחיקת התביעות 15/3/07, שווקה הנתבעת 3 לביכורי שדה דרום 2,000 טון תפוחי אדמה  א' גדול (החשבוניות צורפו כנספח ט' לתצהירו). בסיכומים מטעמו מדגיש התובע כי במרבית החשבוניות המחיר שנקבע מסתיים ב3 אגורות ויש בכך להוכיח את טענתו באשר לסכום הפשרה. עוד הוא טוען כי מחירון מועצת הצמחים נוקב בסכום עגול ושלם וגם בכך יש להוכיח כי הסיומת של 3 אגורות הינה חריגה ונובעת מהסכם הפשרה.